עדכונים מהשטח

שנה טובה ומבורכת, שנת שלום ותקווה سنة سلام وأمل

לקראת ראש השנה החדשה אנחנו מסכמים שנה שמבחינתנו היתה עמוסה בפעילות מוצלחת, אבל גם בימים מאתגרים לחיים המשותפים של כולנו.

בניוזלטר קהילת מבט שיתפנו בקצרה על הפרידה מ'בית מבטים' בשדרות המגינים ועל מרכז הפעילות החדש שלנו בוילג' חיפה, על אירוע השיא והפרידה שלנו מ'בית מבטים' – 'יום חדש يوم جديد' ועל כמה מן המיזמים החדשים בקהילת מבט, טעימה קטנה מהדברים שממלאים אותנו באנרגיה ותקווה, ושאנחנו חוזרים לעשות בכוחות מחודשים עם פתיחת השנה.

לקראת חג הפסח, זמן של חירות והתחדשות, אנחנו מבקשים להיאחז גם ברגעים של חיבור ותקווה.
המלחמה הנוכחית תפסה אותנו לפני חודש דווקא בתקופה של שיא בעשייה הקהילתית, בעיצומו של חודש הרמדאן ולקראת חג הפורים. הספקנו לקיים מספר אירועים משותפים, והיינו רגע לפני כמה מפגשים משמחים במיוחד, שנעצרו, כמובן, עם פרוץ המלחמה.
בשבועות שחלפו מאז, כמו רבים, עברנו בין תקווה לחזרה מהירה לשגרה, לבין מציאות שמבקשת מאיתנו להסתגל ולהמשיך לנוע גם בתוך אי־ודאות:
בשבוע הראשון קיווינו, כמו כולם, שהסבב הזה יהיה קצר ושנשוב במהירות לשגרה ולעשייה המשותפת;
בשבוע השני התחלנו להעביר אירועים למדיום מקוון ולקיים סדנאות ומפגשים בזום;
ומן שבוע השלישי חזרנו לקיים, ככל שניתן, מפגשי פנים אל פנים, ולבחון כיצד ניתן להמשיך ולתכנן פעילות גם בתקופה הקרובה.

עוד שנה מתקרבת לסיומה, בצל המלחמה ובתקווה לימים טובים יותר.
גם השנה, המשכנו להיפגש בקבוצות המפגש לסטודנטים באקדמיה, מול האתגר לקיים שיח דיאלוגי בתקופות של הסלמה, ומול החשיבות של מפגש דווקא ובמיוחד בימים אלו.
ובקהילת מבט – המשכנו להרחיב עוד את הפעילות במיזמי הקהילה, בבית מבטים בחיפה, בשותפות היהודית-ערבית בחוף הכרמל. זכינו ליצור שלל הזדמנויות למפגש, היכרות ולמידה משותפת, ולהיווכח ברצון ובצורך של חברות וחברים יהודים וערבים להיפגש ולהיות שותפים לעשייה ולחיים משותפים.

אחד הטילים האיראנים שנפלו בחיפה פגע ממש כמה מאות מטרים מ'בית מבטים'. התמונה שתפסה את רגע הפיצוץ תפסה גם את הסיפור החיפאי בתמונה אחת – הפיצוץ ברקע מסגד אל ג'רינה, 'מסגד חיפה הגדול', לצד 'בניין המפרש' שבו שוכנת קריית הממשלה, בדיוק במקום שבו שכנה הסראייה העותמנית – בית הממשל של ד'אהר אל עומר, מייסד חיפה המודרנית. למרבה המזל 'המסגד הקטן, השריד האחרון לבנייה של ד'אהר בעיר, לא נפגע בפיצוץ. המקבץ המקומי הזה מזכיר שבחיפה גם ההיסטוריה וגם ההווה בלתי נפרדים, והחיים המשותפים באמת משותפים. כולנו באותה הסערה, גם אם לא באותה הסירה.