כפי שכבר סיפרנו לכם ולכן כאן בעבר, עם תחילת משבר הקורונה במרץ השנה החלטנו בעמותה לנצל את הסיטואציה המיוחדת והמאתגרת על מנת להוביל מהלך של פיתוח קהילת הבוגרים שלנו. אל הופעות פוזיטיב הדיגיטליות, קורס הפיתוח המקצועי שלנו, קבוצות הפרוייקטים שצמחו מסמינר הבוגרים שלנו ושלל אירועים חברתיים שהתקיימו במהלך הקיץ הצטרפה החודש יוזמה חדשה ומרגשת למערך – נקודת מפגש חיפאית.
הפרוייקט, שמופק בשיתוף ובהשראת "נקודת מפגש" ו"דרך שירה בנקי" – תייצר קבוצה דינאמית אשר תיפגש אחת לשבועיים ותדון בכל מפגש בנושא אחר. יהודים וערבים, סטודנטים ותושבי העיר, סטודנטיות ובוגרות מבט, מוזמנים ומוזמנות להצטרף למפגשי הדיונים המרתקים והמקרבים.
כעת, לאור מגבלות הקורונה, מתרחשת נקודת המפגש באופן דיגיטלי דרך הזום.
מעגל השיח הראשון, אשר התרחש בסוף נובמבר, הועבר ע"י זהר ונור, זוג סטודנטיות מקבוצת הבוגרים המרכזות את הפרוייקט ועסק בנושא "אומנות נשית".
זהר ונור בחרו לפתוח את מעגל השיח בלי הסברים מיותרים על מה הוא יעסוק והחלו בפעילות פתיחה שתציג את הנושא בפני עצמה. כל חבר במעגל נדרש להכין לידו דף ועט, טרם צפו החברים יחד בסרטון של הזמרת הצעירה והמצליחה עדי ביטי. במהלך הסרטון התבקשו המשתתפים לכתוב את כל המחשבות, הרגשות והתחושות שעלו להם כתוצאה מהצפייה בקליפ. הסרטון נועד לעורר פרובוקציה בקרב החברים במעגל ולפתוח את השאלה – מהי אומנות נשית באמת? האם הקליפ המדובר נחשב לאומנות או לסתם פרובוקציה צינית? האם אישה שמשתמשת באלמנטים סקסיסטיים מעצימה נשים או מבצעת פעולה הפוכה? הדיון היה פורה ומעניין, והיה שיתוף פעולה ניכר בין הנוכחים שהביעו את מחשבותיהם ודעותיהם. על אף חילוקי הדעות הדיון נותר נעים ומכבד לכל אורכו.
עדי ביטי – חמסה חמסה
לאחר מכן, הוצג במעגל דוגמא נוספת של אומנות נשית. הפעם של יוצרת עכואית בשם אניסה אשקר אשר משתמשת בפנייה כקנבס לאומנות קליגרפיה. באמצעות הקליגרפיה, אניסה מנסה להעביר מסרים שונים. גם על אומנות זו דיברנו וניסינו להבין אותה ואת טיבה, בהשוואה של השימוש שאינסה עושה בגוף הנשי לעומת השימוש של עדי ביטי. שאלנו מה ההבדל בין השימושים והאם אפשר למדוד אותם באיזשהו סולם ערכי או אומנותי.
לקראת סוף הדיון, הועלתה השאלה כיצד אומנות באה לידי ביטוי בחברה הערבית, והאם קליפ עם אלמנטים מיניים (כמו הקליפ של עדי ביטי) היה יכול להתקבל בחברה הערבית. היה מעניין לשמוע שדווקא בלבנון, קליפים שכאלו היו יכולים לעבור ללא התנגדות חריפה ואילו לעומת זאת החברה הערבית בארץ היא חברה שנוטה להיות יותר שמרנית ומסורתית ועל כן אומנות כזאת פחות מקובלת בה.
אנחנו מזמינות אתכן ואתכם להצטרף למפגשים הבאים של נקודת מבט חיפאית, אשר יעסקו בנושאים מתחלפים, מקומיים ורב-תרבותיים אחת לשבועיים (בינתיים לפחות דרך הזום). המנחים של המפגשים גם יתחלפו אחת לשבועיים וכל מפגש יונחה על ידי צוות מנחים אחר, יהודי וערבי.
רוצה להשתתף בנקודת המפגש החיפאית הבאה? ההרשמה כאן!
לעמוד הפייסבוק של נקודת מפגש
לאתר הבית של דרך שירה בנקי
—
פרוייקט נקודת מפגש חיפאית נעשה בשיתוף דרך שירה בנקי, נקודת מפגש והיחידה למעורבות חברתית יהודית ערבית באוניברסיטת חיפה.
אירועי קהילת מבט בתמיכת שגרירות ארה”ב בישראל.
