לקראת חג הפסח, זמן של חירות והתחדשות, אנחנו מבקשים להיאחז גם ברגעים של חיבור ותקווה.

המלחמה הנוכחית תפסה אותנו לפני חודש דווקא בתקופה של שיא בעשייה הקהילתית, בעיצומו של חודש הרמדאן ולקראת חג הפורים. הספקנו לקיים מספר אירועים משותפים, והיינו רגע לפני כמה מפגשים משמחים במיוחד, שנעצרו, כמובן, עם פרוץ המלחמה.

בשבועות שחלפו מאז, כמו רבים, עברנו בין תקווה לחזרה מהירה לשגרה, לבין מציאות שמבקשת מאיתנו להסתגל ולהמשיך לנוע גם בתוך אי־ודאות:
בשבוע הראשון קיווינו, כמו כולם, שהסבב הזה יהיה קצר ושנשוב במהירות לשגרה ולעשייה המשותפת;
בשבוע השני התחלנו להעביר אירועים למדיום מקוון ולקיים סדנאות ומפגשים בזום;
ומן שבוע השלישי חזרנו לקיים, ככל שניתן, מפגשי פנים אל פנים, ולבחון כיצד ניתן להמשיך ולתכנן פעילות גם בתקופה הקרובה.

בניוזלטר ששיתפנו לקראת הפסח שיתפנו בכמה פנינים מהזמן האחרון–
על מפגשי 'פנים אל פנים' עם חברי הקהילות הרפורמיות, שקיימו סדרת סיורים ולמידה משותפת בשותפות האזורית בחוף הכרמל;
על קבוצת היוצרים הצעירים בתכנית '100 דגים', שקיימנו יחד עם שאנן סטריט מהדג נחש, שמופע הסיום שלה נדחה עם פרוץ המלחמה;
ועל אירוע הגינון הקהילתי וה־Place Making במערות הביזנטיות בפורידיס, שהתקיים לקראת עיד אל־פיטר.

טעימה קטנה מהעשייה שנותנת לנו תקווה ואנרגיה להמשך — ואנחנו מקווים לשוב אליה במלוא המרץ בהקדם האפשרי.

התקופה הזו קשה ומבלבלת לכולנו.
בימים אלו אנחנו ממשיכים לשמור על קשר עם חברות וחברי הקהילה, להקשיב, לברר צרכים ולנסות להיות נוכחים ומשמעותיים ככל שניתן — ולהיערך לרגע שבו נוכל לשוב לפעילות מלאה.
נשמח לשמוע מכם — איך אתם בימים אלו, ובמה נוכל להיות רלוונטיים עבורכם.

נשמח לראות אתכם באירועים הקרובים, ולהמשיך יחד לבנות מרחבים של מפגש גם בימים מורכבים.
מקווים שנזכה לימים שקטים יותר, ולחג של חירות.

ליאור שורר, מנהל עמותת מבט
מוחמד מראענה, גיא שוובל ובית אל לוריסו – מנהלי קהילת מבט