בחודש האחרון התחלנו בעמוד הפייסבוק שלנו מסורת חדשה. לאחר 12 שנים של פעילות החלטנו לחזור אל הבוגרות והבוגרים שלנו, לראות איפה הם היום ומה הם עושים היום בחייהם. האמת היא שלמרות שתמיד ידענו שהם יגיעו רחוק לא האמנו עד כמה. אז הנה סיכום של ארבעת הבוגרים הראשונים שראיינו, כי לבוגרות כל כך מוצלחות ראוי וצריך לפרגן.
ליאן נג'מי
ליאן עשתה היסטוריה. ליאן היא הערבייה הישראלית הראשונה שזכתה במלגת 'Rhodes', המלגה האקדמית העתיקה בעולם, ואחת הנחשבות ביותר. בזכות המלגה הזאת ליאן נמצאת כרגע באוקספורד, שם היא בקרוב מסיימת את התואר השני שלה במדיניות חברתית השוואתית, ובשנה הבאה כבר מתחילה תואר שני במדיניות ציבורית. כשאנחנו מדברים איתה על הכבוד בזכייה במלגה היא אומרת מיד "אין טעם בזה שאני הראשונה אם לא תבוא אחת אחריי". ליאן לוקחת את זה מאוד ברצינות ולא רק כמס שפתיים. למעשה, ליאן ייסדה שתי יוזמות חברתיות לעידוד תעסוקה של נשים במגזר הערבי, 'Peaceful Infusions' ו'אלמאנארה / Al-Manara Resources'. היוזמות מתעסקות בהנגשה ובהענקה של מלגות לאקדמיה, בהכשרה לעבודות שונות ובסיוע ליצירת הכנסה עצמית לנשים אשר מחסור בשירותים כמו תחבורה ציבורית או השכלה פורמלית מונעות מהן אפשרויות תעסוקה.
ליאן נג'מי – "אין טעם בלהיות הראשונה אם אין אחת אחרי"ליאן הייתה שנתיים בתכנית המנהיגות הערבית-יהודית שלנו באוניברסיטת חיפה, ובשנה שעברה היא הצטרפה לוועד המנהל של העמותה כאחראית קהילת הבוגרים שלנו. כשאנחנו שואלים אותה על החוויה בתכנית היא מספרת לנו עליה בנוסטלגיה. "התכנית עצמה מאוד הכילה אותי. הרגשתי שיכולתי להתבטא בחופשיות והמנחים הובילו אותנו לאורך השנה בהדרגתיות מקצועית מהמים הרדודים לשיחות עמוקות ומהותיות. החברויות שנוצרו בתכנית, שהתבססו על דמיון ערכי ואמונה בקיום משותף היו מאוד משמעותיות עבורי וחלקן עדיין מלוות אותי. כמו כן, החשיפה למגוון הדעות במגזר הערבי. כמי שגדלה בחיפה, בה הקונצנזוס הערבי הוא ייחודי, לא הייתי מודעת למניפה הרחבה הזאת. ניסיתי להבין למה השוני הוא כל כך עמוק ומאיפה הוא נובע. זה נשאר אצלי עד היום."
אם גם לכן זה עשה חשק לשמוע עוד מליאן אתן מוזמנות להרצאה שלה באירוע סיום השנה הדיגיטלי שלנו ביום חמישי ה-11.06 בשעה 19:30. לפרטים והרשמה.
יעל בולט
יעל בולט – בוגרת מבט ומנחת קבוצותיעל הייתה מלגאית בתכנית המנהיגות הקהילתית שלנו ב-2013, בשנה הראשונה של התואר השני שלה בייעוץ ארגוני באוניברסיטת חיפה. "מבחינתי זו הייתה הפלטפורמה היחידה עד היום בה יכולתי לנהל דיאלוג ישיר עם החברה הערבית. בשום מסגרת לא הייתה לי עוד הזדמנות כזו." היא מספרת. "בניגוד לשאר האוניברסיטה בה הרגשתי את הניתוק מהסטודנטים דוברי הערבית, כאן היה מפגש של נרטיבים ושיח ברמה מאוד גבוהה. הסדנאות עצמן היו ברמה מאוד גבוהה" (ולשמוע את זה מיעל, שמדריכה מגיל 15, זו מחמאה מאוד מיוחדת).
"היום אני לומדת הנחיית קבוצות בגישה פסיכודינמית. אני עצמאית, מנחת קבוצות בכל מיני תחומים: פיתוח מנהיגות, השתלבות חברתית לעולים, אסטרטגיות השתלבות, הכרות עם החברה הישראלית ותרבותה וכו'. אני בעצמי עליתי לארץ ב-2006. בעשור האחרון עבדתי מטעם משרד העלייה והקליטה עם סטודנטים עולים, התחלתי בללוות סטודנטים עולים באוניברסיטת חיפה ובסוף ניהלתי את התכניות הארציות של כלל הסטודנטים העולים בארץ (6,500 בערך בשנה בכל מוסדות הלימוד). התכניות היו מעטפת שלמה לסטודנטים, גם ברמה החברתית, גם מבחינת רווחה ותמיכה סוציאלית וגם עזרה אקדמית."
איסמעיל אבו פריח
איסמעיל אבו פריח – קלינאי תקשורת ובוגר מבטאיסמעיל הוא בוגר התכנית שלנו למנהיגות קהילתית יהודית ערבית באוניברסיטת חיפה, בה השתתף במהלך לימודיו לתואר ראשון בקלינאות תקשורת והוא קלינאי התקשורת הבדואי הראשון שסיים את לימודיו באוניברסיטת חיפה! (ואח"כ עוד חזר לתואר שני ?)
"הלכתי ללמוד את המקצוע הזה כי הייתי ילד עם בעיות שמיעה ודיבור ואני מבין את החשיבות הרבה של קלינאי תקשורת שיתנו מענה בחברה מתוך רגישות ומודעות תרבותית. כקלינאי תקשורת, במיוחד במדינה מגוונת כמו ישראל, חשוב מאוד להכיר את הסיפור ואת הרקע התרבותי של המטופלים."
"התכנית זכורה לי כמאוד מיוחדת" הוא מספר, "הגיוון שהתכנית מציעה, כל אחד מהמשתתפים הגיע מרקע אחר. היה מאוד חשוב לי במיוחד להציג את הנושא של הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב. רוב המשתתפים לא הכירו את הנושא, שהוא אישי לי כאדם שגדל ברהט. התגובות שלהם היו מאוד מכילות והם באמת התעניינו בסיפור שלי ושל הכפרים. קיבלתי מהתכנית הזאת המון כלים לניהול שיח על קונפליקטים ועד היום אני משתמש בהם לפעמים עם עמיתים לעבודה."
חגית קרקוב
חגית קרקוב"הייתי מלגאית בקבוצת הדיאלוג במכללת כנרת במחזור הראשון שלה ב-2009" חגית מספרת. "זו הייתה חוויה מאוד משמעותית ומעשירה עבורי. כחלק מהתכנית זכיתי לקחת חלק בפרוייקטים מאוד מיוחדים ומענייינים בנושאים של דו-קיום וירושלים. היה שם שיח מאוד פתוח, מאפשר ומקרב. עשינו המון פעילויות משותפות ביחד ונוצרו לי דרך הפעילות המון חברויות בקבוצה. בסוף אפילו עשינו ערב מאוד מתוקשר ומעניין עם אהוד בנאי וחיים הכט וזה נשאר אצלי כחוויה מטריפה."
כבר אז היה ברור שחגית באה לעשות דברים גדולים יותר בעולם, ומהר מאוד זה כבר היה המציאות. "אני עובדת בישראייד IsraAID כבר יותר מ-4 שנים. התחלתי שם ב-2015 ואז ניהלתי משלחת חירום לבנוואטו (מדינת איים ליד ניו זילנד) שנפגעה מציקלון ברמה הגבוהה ביותר. בסוף מצאתי את עצמי נשארת שם קרוב לשנה. התחלנו שם תכנית פסיכו-סוציאלית ותכנית להנגשת מים ושתיהן פועלות עם נציגות ישראלית עד היום. מאז המשכתי לכל מיני תכניות חירום שונות. אחת המשמעותיות בעיניי הייתה ביוון ב-2016 עם הפליטים מסוריה, עיראק ואפגניסטן. התפקיד האחרון שלי היה כאחת משלושת אחראיות התכניות במטה של ישראייד בה ליוויתי את מנהלי המשלחות שלנו במזרח התיכון ובאירופה, עד שיצאתי לחופשת לידה ותכננו לעשות מעבר ללונדון. עם הקורונה ודחיית המעבר חזרתי לנהל את הפעילות הראשונה של ישראייד בישראל והשתלבנו בחודשים האחרונים בעבודת העמותות המדהימות שפועלות למען הפליטים בישראל. התחלנו לפתח שם את תכניות לבניית חוסן אישי בזמני משבר והקניית כלים להתמודדות עם מצבים של מצוקה, ואני מאוד מקווה שזה ימשיך."
—
אנחנו הכי גאות בבוגרות ובבוגרים המוכשרות שלנו ומאחלות להן הצלחה גדולה בהמשך הדרך!
אם אתם\ן גם בוגרים\ות שלנו ורוצים שגם עליכם נרשום, מלאו את סקר הבוגרים שלנו ונפנה אליכן בקרוב: shorturl.at/acvBP
