פעילויות עמותת מבט

בשבוע הפתיחה של שנת הלימודים, הנהלת אוניברסיטת חיפה, בהנהגת הנשיא, יזמה בפעם הראשונה פעילות של שולחנות שיח, על מנת לאפשר לכל הקהילה האקדמית – מרצים, תלמידים והנהלה – לבטא את תחושותיהם לגבי האירועים האלימים שהתרחשו לאחרונה במדינה. מנחי מבט , לצד מנחים נוספים, הובילו את הנחיית השיחות, שהתקיימו במשך יומיים.
 
במעגלי השיח עלו פחדים וחששות,  לצד שאלות כיצד ניתן לבסס אוירה אחרת, חיובית, באוניברסיטת חיפה. הנשיא הזכיר שהשנה לא קיבל בראש השנה את הברכות המסורתיות על "שנת שלום", אולי כיון שאיש כבר אינו מאמין באפשרות של שלום... על רקע היחסים המורכבים ומשבר באמון בין הסטודנטים הערבים לאגודת הסטודנטים והנהלת האוניברסיטה, נשאלו שאלות נוקבות לגבי מידת המעורבות והייצוג של הסטודנטים הערבים באגודת הסטודנטים. ענת שובל, מנחה במבט, מסכמת את הלך הרוחות: "השינוי כפי הנראה לא יבוא מהממשלה אלא מהעם... השינוי יבוא מאיתנו, אנחנו צריכים להוביל חלום אחר, כדי לשנות את פני המציאות".

אנו ממשיכים את פעילותנו בתכנית 'מנהיגות קהילתית יהודית ערבית' באוניברסיטת חיפה זו השנה השישית. 3 הקבוצות אשר תפעלנה השנה כוללות סטודנטים הפועלים במרכזים הקהילתיים בשכונות המעורבות של חיפה, סטודנטים המתגוררים ופועלים במעונות הסטודנטים, וקבוצת סטודנטים בוגרי התכנית בשנת הפעילות השנייה. אנו עדיין נמצאים בתהליך גיוס פעיל של סטודנטים לתוכנית המלגות, המשלבת התנדבות ופעילות חברתית באוניברסיטה ובקהילה, קורס אקדמי ייחודי ומפגשים התנסותיים חוויתיים.

בהמשך ליוזמה "בחיפה לא מפחדים, מדברים"  מתוכנן אירוע חתימה ואישרור של מסמך האמנה שגובש בשנה הקודמת, שיאפשר המשך פיתוח השיח הציבורי הרב תרבותי בקמפוס בשנת הלימודים תשע"ו. בין סעיפי האמנה הקוראים לפלורליזם , כבוד הדדי ואפס סובלנות לאלימות,  בולטת הקריאה להתגייסות משותפת לקידום ענייני המיעוט הערבי באוניברסיטה בתחום השפה, התרבות וחיי החברה.
 
אחת הדרכים לקדם שוויון בישראל ויחס חיובי כלפי התרבות הערבית, היא דרך שינוי היחס לשפה. על אף הייצוג המכובד של תלמידים ערבים באוניברסיטה, הייצוג הערבי בסגל כמעט אפסי לאורך השנים, רק כנסים ספורים התקיימו בשפה הערבית , אין שילוט בערבית ולא דואגים לתרגום ערבי ראוי באתר האינטרנט.  

באותו הקשר, כדאי לקרוא דו"ח שהכינו עמותת סיכוי ומרכז דירסאת אודות השפה הערבית באוניברסיטאות. על סמך המחקר הנ"ל, עמותת סיכוי לקידום שוויון אזרחי,  מרכז דיראסאת ומכון ון ליר בירושלים, מקדמות פרויקט העוסק בקידום נוכחות של השפה והתרבות הערבית במרחב הפיזי והאינטרנטי (שילוט, מידע) בקמפוסים,  הוספה משמעותית של מספר חברי הסגל האקדמי והמנהלי, וקיום כנסים  וקורסים בערבית. הפרויקט הנוכחי יסתיים בסוף שנה אקדמית זו, עם כוונה ליצור מודעות ומומנטום להמשך והרחבה של הישגיו, בכוחות עצמאיים של האוניברסיטאות השונות.

שולחנות עגולים בחיפה - כאן מדברים

בשבוע הפתיחה של שנת הלימודים, הנהלת אוניברסיטת חיפה, בהנהגת הנשיא, יזמה בפעם הראשונה פעילות של שולחנות שיח, על מנת לאפשר לכל הקהילה האקדמית – מרצים, תלמידים והנהלה – לבטא את תחושותיהם לגבי האירועים האלימים שהתרחשו לאחרונה במדינה. מנחי מבט , לצד מנחים נוספים, הובילו את הנחיית השיחות, שהתקיימו במשך יומיים.
 

היכן יכולת ביום אחד לצפות במופע מחול הודי, להפגש לשיחה אינטימית על ספר, להתנסות בסדנת בישול של אוכל ערבי ולהקשיב להופעות מוסיקה בעברית, ערבית, אנגלית ואמהרית?
אלה היו רק חלק מהפעילויות שהוצעו ב'פסטיבל פוזיטיב' ביפו, בקיץ האחרון, פסטיבל שחשף את הפוטנציאל של היכרות עם עושר תרבותי מגוון יחד עם מפגש בין-אישי קהילתי, וכל זאת בסביבה האינטימית של 6 בתים ביפו. 
הפקת הופעות ביתיות או אירועים אחרים המתקיימים עבור קהל מצומצם בבתים, הם חלק מטרנד עולמי, והתאמת הרעיון לסצנה המקומית בארץ היא פרי יוזמתם של צמד חברי הילדות  רונאל קרן ואיתמר לוריא.  הם התחילו מבאר שבע, בה התגוררו כסטודנטים, והמשיכו במקומות אחרים בארץ.
לאחר המעבר לעיר המעורבת יפו, רונאל ואיתמר ביקשו לפנות לכיוון רב תרבותי, ועל כן פנו לעמותת מבט, אשר מלווה אתם מאז.  אירוע פוזיטיב ראשון ביפו התקיים בשני בתים בינואר 2015, ולאחר מכן הוחלט להרחיב לאירוע גדול יותר של 6 בתים באוגוסט האחרון, שבו השתתפו למעלה מ- 300 איש.

אנחנו יודעים היטב מה מפריד ביננו – חילוקי דעות פוליטיים, דעות קדומות, פחד מאלימות, דת ותרבות שונים מ"שלנו". אנחנו גם יודעים שהתוודעות לתרבות ומוסיקה של האחר יכולים להעשיר אותנו ולחבר ביננו. רונאל ואיתמר, בליווי עמותת מבט, מקווים להרחיב ולהביא את הרעיון של פוזיטיב למקומות נוספים  וכעת בודקים אפשרות לקיים אירוע דומה בחיפה, בשיתוף סטודנטים מתוכניות מבט.

עמוד הפייסבוק של פוזיטיב

פסטיבל פוזיטיב: כשמשהו חיובי מחבר ביננו

היכן יכולת ביום אחד לצפות במופע מחול הודי, להפגש לשיחה אינטימית על ספר, להתנסות בסדנת בישול של אוכל ערבי ולהקשיב להופעות מוסיקה בעברית, ערבית, אנגלית ואמהרית?
אלה היו רק חלק מהפעילויות שהוצעו ב'פסטיבל פוזיטיב' ביפו, בקיץ האחרון, פסטיבל שחשף את הפוטנציאל של היכרות עם עושר תרבותי מגוון יחד עם מפגש בין-אישי קהילתי, וכל זאת בסביבה האינטימית של 6 בתים ביפו. 

המציאות הישראלית אינה מעודדת הבנה ודיאלוג בין הקבוצות השונות ונמצאת במגמה של הקצנה. הפער בתקשורת בין סטודנטים ערבים ויהודים בקמפוס מותיר חלל המתמלא בסטיגמות ודימויים וכוחות קיצוניים שמעונינים בהתלהטות הרוחות.

על רקע זה, קיימת רגישות רבה סביב נושא הייצוג (או העדר ייצוג) של הסטודנטים הערבים בקמפוס באוניברסיטת חיפה בכלל ובאגודת הסטודנטים בפרט. שלושה מארבעת התאים הערביים באוניברסיטה, אף החרימו את הבחירות  האחרונות בטענה כי הן אינן משקפות הליך דמוקרטי אמיתי ואינן מייצגות את רצון הסטודנטים באוניברסיטה בפועל. המחרימים מפנים טענות קשות נגד שיטת הבחירות לאגודה, שלדבריהם מוטה באופן שיטתי על מנת למנוע ייצוג הולם של הסטודנטים הערבים.

אסי גרברז, סטודנט ללימודי מזרח תיכון והיסטוריה של עם ישראל, מהתא המוביל "סטודנטים פלוס",מסביר: "יש מיעוט משמעותי שלא מקבל ביטוי, יש תסכול וכעס ואלה גורמים לזרמים תת-קרקעיים שעושים את הקמפוס למקום לא נעים...התקנון של הפעילות הציבורית מאד מגביל, ויש תחושה שאין שיח פוליטי או דרך לניהול אי הסכמות..." בתוך מציאות רגישה זו, יזם אסי סדרה של מפגשים במסגרת תהליך של פורום דיאלוג בין תרבותי, ובהנחיית מנחי עמותת מבט. הפרויקט , אותו הובילו סטודנטים, בתמיכת דיקאן הסטודנטים פרופ' חנן אלכסנדר, ראש המרכז הערבי יהודי פרופ' ראסם חמייסי ויו"ר אגודת הסטודנטים, כלל תוכנית תהליכית קצרה של 4 מפגשים ואפשרה שיח מכיל ומשתף, ובניית "כללי משחק" חדשים.
 
התוצר של סדרת המפגשים הוא נייר עמדה - "בחיפה לא מפחדים, מדברים", המהווה מתווה להמשך ליווי השיח הציבורי והרב תרבותי בקמפוס בשנת הלימודים תשע"ו. בין סעיפי האמנה, נאמר ש "המרחב הציבורי באוניברסיטת חיפה יתנהל לאור ערכי כבוד הדדי, פלורליזם, שוויון והשתתפות פעילה... קהילת הסטודנטים ואוניברסיטת חיפה תנהגנה באפס סובלנות כלפי התבטאויות אלימות ו/או פוגעניות מצד כל סטודנט." כמו כן, האמנה מצהירה על "התגייסות משותפת לקידום ענייני המיעוט הערבי באוניברסיטה בתחום השפה, התרבות וחיי החברה".
 
ומה אומרים על כך הסטודנטים? האם לאמנה תהיה השפעה? ל., סטודנטית ערביה, מציינת כי "בכל יום ד' יש בקמפוס מופע עם DJ  אבל אף פעם לא היה זמר ערבי...אני מקווה שזה ישתנה". אסי מביע אופטימיות: "האמנה אושרה באגודת הסטודנטים ויצרנו תשתית של אמון ושיתוף פעולה. הדרך ארוכה, אבל אני מקווה שנצליח להביא שינויים".

כתבה: רחל גוטליב

"בחיפה לא מפחדים, מדברים"

המציאות הישראלית אינה מעודדת הבנה ודיאלוג בין הקבוצות השונות ונמצאת במגמה של הקצנה. הפער בתקשורת בין סטודנטים ערבים ויהודים בקמפוס מותיר חלל המתמלא בסטיגמות ודימויים וכוחות קיצוניים שמעונינים בהתלהטות הרוחות.

קולות תופים הדהדו ברחבי הקמפוס ולא ניתן היה להתעלם: קבוצות מבט נוכחות מאד בבית ברל, ומזמינות את כלל הסטודנטים להשתתף במפגש רב תרבותי!
בבית ברל התקיימו השנה 3 קבוצות של מבט בקמפוס ובמעונות וכן קבוצת בוגרים.
קבוצת הבוגרים שאפה לצאת מהמסגרת האינטימית של קבוצות מבט ולהוביל למודעות ושיח רב תרבותי במכללה כולה. כצעד בכיוון זה וברוח התקופה, החליטו להקים דף פייסבוק אשר עודד מעורבות של כלל הסטודנטים. בדף התקיימה תחרות צילום רב תרבותי שעוררה עניין ותגובות רבות, ובהמשך הוכרזה תחרות לסלוגן רב תרבותי, שייבחר לסלוגן החדש של מבט בבית ברל.
 
הסלוגן שהוצע וניצח היה "רואים, שומעים, מדברים", ברמיזה על דרך הניגוד לתמונה המפורסמת של שלושת הקופים: אחד שאינו רואה, אחד שאינו שומע ואחד שאינו מדבר. ענת שובל, מנחת מבט בבית ברל הסבירה: "הסלוגן הוצע על יד אחד הסטודנטים. אנשים אינם שקופים ואיננו מתעלמים זה מזה.  אנחנו מבחינים בכל אחד, ומסתכלים לדברים בעיניים.  מקשיבים בכבוד, גם אם לא מסכימים זה עם זה ואז מדברים ומתקשרים". הסלוגן שנבחר ליווה את כל הפעילויות של מבט באירוע הסיום ביום הסטודנט, ואף נבחר להופיע על בד ענק, עליו סטודנטים מכל הדתות הטביעו את כף ידם, ובכך יצרו מיצג צבעוני המסמל את הרב גוניות בקמפוס בית ברל.


 
אחת הפעילויות הפופולריות שיזמו הסטודנטים של מבט בבית ברל היה משחק 'מונית הכסף הרב תרבותית' בהשראת תוכנית הריאליטי הטלויזיונית המפורסמת.  נבנתה 'מונית' מקרטון, שהסתובבה בקמפוס,  ובכל פעם שני סטודנטים, ערבי ויהודי, הוזמנו להיכנס פנימה ולענות על שאלות טריוויה המתיחסות לתרבות, דת או לאום. הנושאים נעו בין שמות הנביא מוחמד לשאלות על הרצל והיסטוריה ישראלית.
 
סטודנטים שהשתתפו זכו במדבקה עם הלוגו של מבט והסלוגן "רואים, שומעים, מדברים", ובנוסף לכך גם בפרס - קופון לבית הקפה 'ביס אוף פיס' (Bis of Peace) . בבית קפה זה,  שהופעל על יד הסטודנטים, ניתן היה להתכבד במיץ , כדור שוקולד או בקלאווה, ולשבת עם סטודנטים נציגי קבוצות מבט ששוחחו עם המשתתפים על הנושא של רב תרבותיות, קונפליקטים וקבלת האחר.

 
ענת שובל מציינת: "סטודנטים רבים נחשפים לראשונה לרב תרבותיות, בעקבות פעילות של מבט, אך בנוסף אנו עדים לשינויים קטנים וגדולים בקמפוס: היום יש נציגות של ערבים בוגרי תכניות מבט באגודת הסטודנטים, סטודנטים ערבים אף נסעו השנה במשלחת לפולין ובאגודה פיתחו מודעות לאירועים וחגים חשובים לציבור הערבי בקמפוס, למשל ימי הרמדאן. קיימת נכונות גוברת למעורבות חברתית. סטודנטים ערבים ויהודים כאחד עוברים שינויים אישיים משמעותיים, המאפשרים להם לראות, להקשיב ולדבר עם האחר."
 
לקראת סוף שנת הלימודים זכינו לארח נציגים מקרן גימפריץ', אשר נפגשו עם המנחים ועם הסטודנטים של מבט, התרשמו מהפעילות ואף החליטו לתרום מענק אשר יאפשר לנו להמשיך להפעיל ולפתח את הפעילויות שלנו בבית ברל בשנת הלימודים הקרובה. תודה מקרב לב לקרן גימפריץ', ולכל השותפים שלנו בבית ברל, ובראשם הדיקאן ינקי טפלר, ויו"ר אגודת הסטודנטים סיוון דניאל צפריר.

כתבה: רחל גוטליב
צילומים: אור גליקמן

"רואים, שומעים, מדברים": אירוע הסיום שסחף את קמפוס בית ברל

קולות תופים הדהדו ברחבי הקמפוס ולא ניתן היה להתעלם: קבוצות מבט נוכחות מאד בבית ברל, ומזמינות את כלל הסטודנטים להשתתף במפגש רב תרבותי!
בבית ברל התקיימו השנה 3 קבוצות של מבט בקמפוס ובמעונות וכן קבוצת בוגרים.
קבוצת הבוגרים שאפה לצאת מהמסגרת האינטימית של קבוצות מבט ולהוביל למודעות ושיח רב תרבותי במכללה כולה. כצעד בכיוון זה וברוח התקופה, החליטו להקים דף פייסבוק אשר עודד מעורבות של כלל הסטודנטים. בדף התקיימה תחרות צילום רב תרבותי שעוררה עניין ותגובות רבות, ובהמשך הוכרזה תחרות לסלוגן רב תרבותי, שייבחר לסלוגן החדש של מבט בבית ברל.
 

בתמונה: סטודנטים של קבוצת מבט עמק יזרעאל במפגש סיום בביתה של חברת הקבוצה, בעילוט.

גם בעמק יזרעאל לא מפחדים לדבר. בעזרת שותפינו הכוללים את  יחידה למעורבות חברתית, אגודת הסטודנטים, והרחבת נגישות להשכלה גבוהה - קידום סטודנטים ערבים, חידשנו את פעילות מבט במכללת עמק יזרעאל אחרי הפסקה של שנה.

הקיץ האחרון ואירועי "צוק איתן" יצרו אוירה מתוחה בקמפוס, שהקשתה על גיוס סטודנטים חדשים לתוכנית. אף על פי כן ולמרבה השמחה, התגבשה קבוצה מעורבת של 15 סטודנטים ערבים ויהודים מחוגים שונים בקמפוס, שנפגשו במהלך השנה לסדרת מפגשים תהליכיים ואף זכו במילגה על השתתפותם בקורס. הסטודנטים הונחו על ידי המנחה ניצן פוגרונד, חבר חדש בצוות עמותת מבט. ניצן משתף: "התוכנית  של מבט מאפשרת  לחשוף ולהחשף ועבורי זו חוויה מטלטלת...אחרי שלב של היכרות מעמיקה לאט לאט מתחילים להציף את הקונפליקט".


 
לצד הנגיעה בקונפליקטים ומתחים, הסטודנטים בילו זה עם זה ועל רקע חוויות משותפות כגון טיולים ומשחקים הם יצרו קשרים משמעותיים ושיתופי פעולה. פרויקט הסיום של הקבוצה כלל טיול ומשחק משימות ברחבי העיר חיפה, בהשראת תוכנית הריאליטי הטלויזיונית "המירוץ למיליון". צמדים של סטודנטים ערבים ויהודי נעו מנקודה לנקודה מהעיר התחתית ודרך ואדי ניסנאס, כאשר הם צריכים לבצע משימות הדורשות שיתוף פעולה.
אנחנו מצפים להמשך והתרחבות הפעילות בקמפוס בעמק יזרעאל בשנה הבאה.
 
 
 
פרסום למשחק "המרוץ למיליון" בואדי ניסנאס

כתבה: רחל גוטליב
צילם: ניצן פוגרונד

הריאליטי פוגש את המציאות - חידוש פעילות במכללת עמק יזרעאל

בתמונה: סטודנטים של קבוצת מבט עמק יזרעאל במפגש סיום בביתה של חברת הקבוצה, בעילוט.

גם בעמק יזרעאל לא מפחדים לדבר. בעזרת שותפינו הכוללים את  יחידה למעורבות חברתית, אגודת הסטודנטים, והרחבת נגישות להשכלה גבוהה - קידום סטודנטים ערבים, חידשנו את פעילות מבט במכללת עמק יזרעאל אחרי הפסקה של שנה.

מדי שנה,  שלוש הקבוצות של התוכנית למנהיגות קהילתית יהודית ערבית, הפועלת באוניברסיטת חיפה זו השנה שישית, מתארחות באחד המרכזים הקהילתיים בחיפה בהם מתנדבים הסטודנטים (מרכז הלימוד והסיוע 'בית החסד' הפועל בעיר התחתית ומרכזים קהילתיים בשכונת חליסה, נווה יוסף ועין הים-ואדי ג'מאל).  הפעם השתתפו  44 הסטודנטים וכ- 60 ילדים ערבים ויהודים בגילאי 6- 12מן המרכזים הקהילתיים באירוע סיום מרגש בעין הים- ואדי ג'מאל. המפגש נערך סמוך לגינה הקהילתית אשר נשתלה כפרויקט סיום של הסטודנטים של מבט לפני שלוש שנים.

חנה, אחת הפעילות בשכונה, ערכה סיור בין החלקות הפוריות המניבות עגבניות, חסה, מלפפונים ועוד והמשתתפים הוסיפו ושתלו פרחים צבעוניים. גדרות עץ דקורטיביות נצבעו על ידי הילדים באחת מתחנות היצירה ובגמר העבודה הוצבו על מנת לגדר את הפרחים שזה עתה נשתלו. תחנות נוספות כללו בניית עפיפונים, יצירה עם בלונים, ציורי פנים ססגוניים, ואפיית פיתות בטאבון.
 
העבודה המשותפת בחלקות מקרבת את תושבי השכונה הערבים והיהודים זה לזה: הם מחליפים ביניהם עודפי תוצרת ואף לוקחים אחריות על חלקות שכניהם, אם אלה אינם יכולים מסיבה זו או אחרת  להגיע להשקות ולטפל בחלקה. לעיתים מושמעת ביקורת על אותן פעילויות שמטרתן להפגיש ערבים ויהודים, הנשארות כאפיזודה חולפת ללא השפעה עמוקה או ארוכת טווח. אך לשמחתנו, פרויקט הגינה הקהילתית בשכונה המעורבת הערבית-יהודית עין הים-ואדי ג'מאל הכה שורשים ומניב פירות מתמשכים. פירות אלה מתבטאים הן בגינה פורחת ומשגשגת לרווחת תושבי השכונה והן ביחסי קרבה ושיתוף פעולה.
 

"לא קל לעסוק בנושאים "נפיצים" אבל בזכות האווירה הטובה אנחנו מדברים על הכל"

 
כך מעידה ליאן נג'אמי, סטודנטית שנה ב' במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, המשתתפת באחת מקבוצות מבט באוניברסיטת חיפה. ליאן גדלה במשפחה מוסלמית ליבראלית, בשכונה המעורבת של עין הים-ואדי ג'מאל בחיפה, למדה בתיכון נוצרי, ומגיל צעיר מתנדבת במרכז קלור בשכונתה. השנה אף יזמה במסגרת המרכז השכונתי תוכנית ייחודית המפגישה ילדים ערבים ויהודים לאורך השנה, כדי שיכירו את השפה והתרבות זה של זה באופן חוויתי. היה זה אך טבעי שליאן תצטרף לתוכניות מבט. בקמפוס, ליאן מעידה שהתוודתה למתחים ולדעות קדומות, במיוחד בתקופות מתוחות כגון מבצע צוק איתן בקיץ שעבר. "כשהייתי באוטובוס וקיבלתי שיחת טלפון מאימי, לא רציתי לשוחח עמה כי פחדתי לדבר בקול בערבית...ובקורס  פוליטיקה שהשתתפתי בו באוניברסיטה היו הרבה דעות גזעניות". ליאן הבחינה במתחים בין יהודים לערבים אך גם בהבדלים בין הערבים לבין עצמם, כגון מידת הקשר לדת ורקע עירוני או כפרי."יש נטייה באוניברסיטה להתקבץ ולהסתגר בקבוצות נפרדות, לפי דת, לאום או מוצא, אך בזכות ההנחיה של יוסף וענת, מנחי מבט, נוצרה אוירה חיובית שאפשרה לנו לעסוק גם בנושאים רגישים כמו פוליטיקה, זכויות, וזהות. היה בחור יהודי דתי בקבוצה שלנו עם דעות ימניות, שקודם לכן לא נחשף כלל לערבים. ראיתי שבמהלך השנה חל בו שינוי.גם אני נחשפתי לחשיבה אחרת, הן של יהודים והן של ערבים הרואים את הדברים אחרת ממני".
 
כתבה: רחל גוטליב
צילמה: ליאן נג'אמי

המשכיות והתחדשות: מנהיגות קהילתית יהודית ערבית באוניברסיטת חיפה

מדי שנה,  שלוש הקבוצות של התוכנית למנהיגות קהילתית יהודית ערבית, הפועלת באוניברסיטת חיפה זו השנה שישית, מתארחות באחד המרכזים הקהילתיים בחיפה בהם מתנדבים הסטודנטים (מרכז הלימוד והסיוע 'בית החסד' הפועל בעיר התחתית ומרכזים קהילתיים בשכונת חליסה, נווה יוסף ועין הים-ואדי ג'מאל).  הפעם השתתפו  44 הסטודנטים וכ- 60 ילדים ערבים ויהודים בגילאי 6- 12מן המרכזים הקהילתיים באירוע סיום מרגש בעין הים- ואדי ג'מאל. המפגש נערך סמוך לגינה הקהילתית אשר נשתלה כפרויקט סיום של הסטודנטים של מבט לפני שלוש שנים.

לחיות יחד בקמפוס מגוון מבחינה תרבותית
Living Together in a culturally Diverse Campus
العيش معاً في حرم جامعيّ متنوّع ثقافيّاً
 
דו"ח מחקר הערכה
 
סדנאות לפיתוח מודעות בין תרבותית: "מנהיגות קהילתית" ו"בין תרבויות, בין שפות, בין זהויות"
 
אחמד בדראן

תקציר המחקר
בשנה"ל תשע"ד פעלו באוניברסיטת חיפה 4 קבוצות בשתי סדנאות בין תרבותיות: הראשונה "סדנת יצירה ומשחק: בין תרבויות, בין שפות, בין זהויות" (להלן סדנת/קבוצת האמנות), והשנייה סדנא "לפיתוח מודעות בין תרבותית – תכנית מנהיגות קהילתית".
בסדנא הראשונה השתתפו כ- 16 סטודנטים, קבוצה אחת, במסגרת בית הספר לאמנות. בסדנא השנייה השתתפו 32 סטודנטים בשלוש קבוצות נפרדות: שתי קבוצות לסטודנטים חדשים (20 משתתפים בשתי הקבוצות), וקבוצה אחת של סטודנטים וותיקים-ממשיכים (12 משתתפים).
מטרת מחקר ההערכה שכאן היא לבדוק את ההשפעה (האימפקט) של ההשתתפות בשתי הסדנאות הבין תרבותיות הללו (להלן "התכנית") על עמדותיהם של הסטודנטים בשלושה מעגלים מרכזיים: תרומתו של המפגש הבין תרבותי להיכרות עם האחר, השפעת התכנית במרחב הקמפוס של האוניברסיטה ותרומת התכנית למשתתפיה ומה הם לוקחים איתם בעקבות ההתנסות שלהם בסדנאות הבין תרבותיות.
הנתונים למחקר נאספו ממספר מקורות מידע, והם: הסטודנטים המשתתפים בכל הסדנאות, המנחים והמובילים של התכנית, בנוסף למסמכים שונים על עמותת מבט, והסילאבוסים של הסדנאות ועבודותיהם הרפלקטיביות של חלק מהסטודנטים אשר כתבו בסיום שנה"ל.

במחקר נעשה שימוש במספר כלים מחקריים, והם: שאלון לסטודנטים (ענו על השאלון 46 משתתפים), ראיון עומק חצי מובנה עם המנחים ומובילי התכנית (7 ראיונות), תצפית אחת בשיעור הפתוח של קבוצת סדנת האמנות, קבוצת מיקוד עם קבוצת הוותיקים וניתוח תוכן של מסמכים רלוונטיים שונים, כפי שציינתי למעלה.
איסוף הנתונים התבצע בחודש יוני 2014, החל מהשבוע האחרון של הלימודים של סמסטר ב', והסתיים בסופו של אותו החודש, למעט ראיון אחד אשר נערך בתאריך 02/07.
ניתוח הממצאים והצגתם נעשה בשילוב הנתונים הכמותיים (מהשאלון לסטודנטים) והנתונים האיכותניים (מהראיונות, התצפית, קבוצת המיקוד וניתוח המסמכים).
לפי הממצאים: 1) יש שביעות רצון כמעט מלאה מהסדנאות הבין תרבותיות; 2) לתכנית יש תרומה גדולה מאוד להיכרות משתתפיה עם "האחר"; 3) ההשתתפות בתכנית השפיעה באופן ניכר וחיובי, על עמדותיהם של הסטודנטים בנושא יחסי יהודים-ערבים; 4) רוב גדול של משתתפי הסדנאות מזהים פוטנציאל השפעה של התכנית על השיח הרב תרבותי ופיתוח פעילות רב תרבותית בקמפוס; 5) התכנית מקנה למשתתפיה תובנות חדשות, תובנות וכלים רב תרבותיים, אשר עוזרים להם במעגלי חייהם השונים, בין אם בקמפוס ובין אם מחוצה לו; 6) התכנית השפיעה על הסטודנטים הערבים יותר מאשר על היהודים; 7) התכנית השפיעה על הוותיקים יותר מאשר על החדשים; 8) יש לתכנית אפקט מיוחד, במיוחד על הסטודנטים החדשים, מעצם היות האוניברסיטה מקום המפגש הבין תרבותי הראשון/היחיד עבורם; 9) ונקודה אחרונה, מתייחסת למבנה, הרכב וגודל הקבוצות הבין תרבותיות. לנקודה אחרונה זו יש השפעה גדולה מאוד על ההוויה של המפגש הבין תרבותי של משתתפי ומשתתפות הסדנאות הבין תרבותיות: על הקבוצות להיות קטנות, אך לא קטנות מדי; יחס מספרי שווה בין יהודים וערבים; גיוון רב תרבותי עדתי בתוך קבוצות הלאום; ואיזון מגדרי בקבוצות.

לאור הממצאים של מחקר ההערכה, הדוח מציע לקחים והמלצות מעשיות למקבלי החלטות (ראה פרק אחרון בדוח "סיכום, דיון, לקחים והמלצות מעשיות למקבלי החלטות"). להלן התמצית של ההמלצות:
להמשיך בתכנית ולהרחיב את הפעילות ולאפשר ליותר סטודנטים להשתתף בסדנאות הבין תרבותיות, תוך כדי פתיחתם של מרחבי ומוקדי פעילות רב תרבותיים נוספים חדשים בקמפוס, במסגרת תכנית רב שנתית. זאת במטרה להעצים את פוטנציאל מימוש ההשפעה של התכנית על תרומתה להיכרות עם האחר, פיתוח מודעות לחיים בחברה רב תרבותית ואחריות חברתית.
מהלך זה מצריך הובלתן של מספר פעולות, כאשר המרכזיות שבהן: יצירת שיתופי פעולה בין מחלקות ו/או בין חוגים שונים ו/או גופים פעילים מרכזיים באוניברסיטה (כמו: אגודת הסטודנטים, המרכז היהודי ערבי, היחידה לקידום ההוראה, הנהלת האוניברסיטה ועוד); בנוסף, פיתוח תכנים ודרכי פעולה מותאמות להרחבה המוצעת (והמומלצת כאן) (כמו: יצירת מיקוד פעילות שמכוון כלפי פנים – הקמפוס, והכשרת הסטודנטים המשתתפים בנושא "יזמות רב תרבותית" במרחב הקמפוס).

למחקר המלא - לחצו כאן להורדה

לחיות יחד בקמפוס מגוון מבחינה תרבותית - דו"ח מחקר הערכה מאונ' חיפה 2014

לחיות יחד בקמפוס מגוון מבחינה תרבותית
Living Together in a culturally Diverse Campus
العيش معاً في حرم جامعيّ متنوّع ثقافيّاً
 
דו"ח מחקר הערכה
 
סדנאות לפיתוח מודעות בין תרבותית: "מנהיגות קהילתית" ו"בין תרבויות, בין שפות, בין זהויות"
 
אחמד בדראן

הקורס מתנהל זו השנה השניה באוניברסיטת חיפה, ומנחות  אותו אסנת בר אור ומנאר זועבי.

בשנה שעברה ראיינו את מנחות הקורס. ניתן לקרוא כאן.
 
בשיחה טלפונית עם אסנת בר אור, היא מספרת:
זהו קורס שנתי שהסתיים לפני כשבועיים, השיעור האחרון  היה  "שיעור פתוח" -  פתוח לקהל הרחב ובאמת הגיעו הורים, משפחה, חברים, מרצים, ושותפים לדרך.
הקורס הזמין סטודנטים מתחומי התאטרון ,מוסיקה ואמנות חזותית. אלה החוגים המרכיבים את ביה"ס לאמנות באוניברסיטת חיפה.
בחוג לאמנות יש כמחצית יהודים ומחצית ערבים, לקבוצה הגיעו 2/3 ערבים ו1/3 יהודים
או בלשונה של אסנת 2/3 דוברי ערבית ו1/3 דוברי עברית, ומבחינתה הקו המבחין הוא השפה.
בגלל זה היה חשוב שכל העת הערבית תהיה נוכחת ולגיטימית, דבר שלעיתים הקשה על דוברי העברית, מאחר שהיו קטעים ארוכים שהתנהלו בערבית ודוברי העברית נאלצו להמתין בסבלנות לתרגום.

לשאלתי למה הגיעו כ"כ הרבה ערבים השיבה  אסנת: "היתה לנו הזמנה מכילה."
מה זה "הזמנה מכילה?"
הזמנה שהיתה גם בעברית וגם בערבית, הזמנה שאפשרה להביא את הסיפור האישי והקולקטיבי והזמנה שהזמינה ללמוד באופנים חדשים.
הקורס היה מורכב ממספר תרגילים בנושאים שונים: סיפורים אישיים מכוננים, סיפורים קולקטיביים וסיפורי עם, ותרגיל בנושא קונפליקטים.

הקבוצה בנויה ממגוון זהויות של מוצא, שפות, מגדר ודת וכך נוצר מצב שחלק מהפרויקטים חצו זהויות. למשל 4 סטודנטיות עם מאפיינים שונים עסקו בדילמות שבין הרגש לחשיבה בקשר של בין נשים לגברים, סטודנטיות נוספות עסקו בתהליך ההתבגרות והפיכה של ילדה לנערה ולאישה.
שני סטודנטים שאספו סיפורי ילדוּת מפחידים  ששמעו עליהם מהוריהם וסביהם כמו ה"תאנה של לילא" לזכרה של בחורה שנרצחה, אחרי שנאמר עליה שקיימה קשר עם גבר כלשהוא.
שתי סטודנטיות ששוחחו על אבא שלהן במילים בודדות ואסוציאטיביות.

היה מנעד גדול של עבודות שרובן מתחום המיצג. זה קשור כמובן למספר הגדול של סטודנטים לתיאטרון שנכחו בסדנא, אבל ניתן גם להסביר זאת במונחים תיאורטיים: חוקרי תרבות ומגדר רבים מתייחסים היום לזהות, שמכוננת על ידי מבעים פרפורמטייבים ולשוניים במהלך תהליכי החיברות שלנו.
במילים אחרות, הזהות שלנו נבנית תוך ציטוט וחיקוי יומיומי של דפוסי התנהגות ודיבור שרכשנו ואנחנו ממשיכים לרכוש מהחברה שבקרבה אנו חיים. וכך מופע העצמי היומיומי שלנו הוא פרפורמטיבי וניתן ללמוד אותו תוך יצירה ושיחה במיצגים של הסטודנטים.

בקיצור, הסדנא הופכת למעבדת מחקר של תהליכי כינון הזהות שלנו תוך דיאלוג ביקורתי  ותוך הכרות עם פרקטיקות התנהגותיות שלנו ושל זולתנו.
בעקבות עבודת הקבוצה נוצרה אינטימיות עמוקה, הסטודנטים הרגישו נוח לדבר ולהיפתח, התיידדו, התחברו, כפי שהם מעידים באופן מעמיק יותר מכפי שקרה להם בקורסים אחרים.
 
ואם היית צריכה לעשות קורס המשך למי שהשתתף כבר בקורס שלכן, מה היית רוצה ללמד?
התשובה כבר היתה מוכנה וכבר הוצעה לחוג: אמנות ואקטיביזם.

אינשאללה

ראיינה: חדוה ליבנת
 

קורס מיוחד בחוג לאמנות באונ' חיפה: שפה זהות, תרבות – בין האישי לציבורי

הקורס מתקיים זו השנה השנייה. 
הקורס הזמין סטודנטים מתחומי התאטרון ,מוסיקה ואמנות חזותית. אלה החוגים המרכיבים את ביה"ס לאמנות באוניברסיטת חיפה.
הקבוצה בנויה ממגוון זהויות של מוצא, שפות, מגדר ודת וכך נוצר מצב שחלק מהפרויקטים חצו זהויות. למשל 4 סטודנטיות עם מאפיינים שונים עסקו בדילמות שבין הרגש לחשיבה בקשר של בין נשים לגברים, סטודנטיות נוספות עסקו בתהליך ההתבגרות והפיכה של ילדה לנערה ולאישה.

בשתי מכללות (בית ברל וכנרת) שעמותת מבט פועלת בהם נסעו השנה סטודנטים ערבים לפולין, בדיוק כמו שתלמידים יהודים נוסעים לפולין במסגרת בית הספר התיכון .
שוחחתי עם חנן דיקאן הסטודנטים במכללת כנרת, שליוה את המסע הזה.

15 סטודנטים מוסלמים נסעו לשבוע לפולין, הוא מספר, מחציתם בנים ומחציתם בנות.
"היו לי המון חששות, חששתי מהתנהגות לא הולמת, אי כיבוד של המקום והארוע, ויכוחים קשים, חששתי ממה יהיה, ובפועל היה מכבד ביותר, לראות סטודנט ערבי קורא שמות של נספים יהודים ובוכה ולומד ושואל, מבקר בבית כנסת ובית עלמין, זו חוויה מטלטלת. "

בסוף הסיור הם אמרו לי :
"השבוע הזה שווה שלוש שנות לימוד "
היום אנחנו רואים אדם כאדם, ללא קשר לדתו"
"כל ערבי חייב לבקר  בפולין"

למה  הם באו לפולין?
"חלק מהם הגיע כי חשב שזו הזדמנות טובה לנסוע לאירופה, חלק מתוך עניין, וחלק אני באמת לא יודע".
לשאלתי האם הם עברו הכנה מיוחדת, סיפר חנן  שהיו ארבעה מפגשים, שאחד מהם כלל הדרכה בערבית ביד ושם. "הקפדנו להתמקד יותר בנושא ההומני ופחות היהודי "
"הסטודנטים הם הפכו לשגרירים שלנו. הם אומרים: אם יהיה בשנה הבאה מסלול לפולין אנחנו הממליצים, ואת זה הם אומרים אחרי שהיה עליהם לחץ לא לצאת, ועכשיו הם רוצים להמשיך להיות בקשר, למצות את החוויה."

שאלתי: האם אתה יכול לחשוב איזה סיור עם אותו אפקט היה נכון לעשות  ליהודים, שתהיה לו השפעה דומה? חנן בתחילה לא הבין את שאלתי והרגשתי שהוא מופתע, ואז אמר: אני לא רוצה להשוות ליהודים, אבל אולי הייתי לוקח אותם (את היהודים) לכפר ערבי היום, שיכירו אותו ואת כל הבעיות שיש היום.
ואני שואלת את הקוראים, יש לכם רעיונות נוספים? לאן צריך לקחת את היהודים על מנת לפתוח להם את העיניים בנוגע לערבים?
 
כתבה: חדוה ליבנת
 
 

"השבוע הזה שווה לשלוש שנות לימוד" - סטודנטים ערבים במסע לפולין

בשתי מכללות (בית ברל וכנרת) שעמותת מבט פועלת בהם נסעו השנה סטודנטים ערבים לפולין, בדיוק כמו שתלמידים יהודים נוסעים לפולין במסגרת בית הספר התיכון .
שוחחתי עם חנן דיקאן הסטודנטים במכללת כנרת, שליוה את המסע הזה.

15 סטודנטים מוסלמים נסעו לשבוע לפולין, הוא מספר, מחציתם בנים ומחציתם בנות.
"היו לי המון חששות, חששתי מהתנהגות לא הולמת, אי כיבוד של המקום והארוע, ויכוחים קשים, חששתי ממה יהיה, ובפועל היה מכבד ביותר, לראות סטודנט ערבי קורא שמות של נספים יהודים ובוכה ולומד ושואל, מבקר בבית כנסת ובית עלמין, זו חוויה מטלטלת. "

עמודים

שתף